גדלתי כילדה עם קושי בויסות החושי אז אני מבינה את הילדים שמגיעים אליי. כאמא אני מבינה אתכם ואת המורכבות שהקושי מכניס הביתה.
"בכיינית", "רגישה מ-ד-י", "מפונקת",
שמעתי את כל זה לא מעט כילדה ולא ממש הבנתי את הסביבה, בעיקר הרגשתי שלא מבינים אותי.
היום, אחרי 30 שנה אני יודעת את מה שהם לא ידעו...
נולדתי וגדלתי כילדה עם קושי בויסות החושי ויחד עם זה גם קושי בויסות הרגשי, זה בא ביחד... 1+1 😉
אצלי הקושי בא לידי ביטוי בעיקר בחוש האודיטורי, השמיעה.
רעשים גם הקטנים ביותר תמיד הסיחו את דעתי, רעשים חזקים הבהילו אותי והעלו אצלי את הדופק.
בנוסף, כל העולם התחושתי (חוש המישוש), מגע של אחרים בי הרתיע מאוד, הייתי צריכה הרבה מרחב אישי, אחרת התקשתי להרגיש בנוח ולפעמים עד כדי קושי לנשום, בדים מסוגים מסויימים היו בלתי נסבלים עד בכי שלא לדבר על "טיקטים" בחולצה שאמא תמיד היתה גוזרת.
גם בשאר החושים קיימת רגישות, אבל אלה השניים המשמעותיים אצלי.
לשמחתי הרבה היום יש לי כלים להתמודד עם כל אלה!
זה מגיע מהלימודים, זה מגיע מהמטופלים ומהניסיון המקצועי שלי.
ומתוך כל זה, מרגישה שליחות אדירה לעזור ולהקל על הילדים שמגיעים אליי.
אני בתפקיד של זו שמבינה אותם, באמת באמת מבינה אותם ולא רק מתוך אמפתיה.
גם אם הקושי אצלם נראה קצת אחרת או מרגיש להם קצת שונה.
היום כאמא, אני מבינה גם את המורכבות שהקושי מביא איתו לתא המשפחתי ואת הצד של ההורים והאחים במשפחה.
אם זה נשמע לכם מוכר ודומה למה שאתם חווים בבית תדעו שיש מה לעשות.
אני כל הזמן אומרת להורים שפונים אליי, אם כבר לחוות את הקושי הזה, אז היום, כשהמודעות עולה ויש כלים להתמודדות גם של הילד וגם של ההורים.
