שמי אילנה ששון, ב-15 השנים האחרונות הייתי מטפלת בכירה בשיטת עוצמת הרכות, בחלק מהזמן הייתי חלק מצוות ההוראה ומנחת סדנאות בשיטה.

ה 7/10/23 טילטל את חיי יחד עם שאר העם ומיהרתי לרדת לטפל בהתנדבות במפונים שהתארחו בקיבוץ עין גדי. בספא בעין גדי איפשרו רק למבוגרים לקבל טיפולים ואני הבנתי שהילדים זקוקים לטיפולים לא פחות. בעקבות זאת, בתמיכה של רועי לוטן, מצאנו דרך והתחלתי לטפל גם בילדים. בתחילה ההיצמדות של הילדים להורים הייתה מאוד גדולה אך אט אט המגע האוהב, המכיל, המקבל והמאפשר יצר אמון וביטחון ואיפשר יותר את הטיפול. מלבד ההיצמדות להורים פגשתי בעוד שתי תופעות שדיי אפיינו את הילדים, נשימה מאוד שטחית ושקטה, עד שלא פעם לא ניתן היה לזהות והקצנה של התנהגויות שכנראה היו גם לפני, לדוגמא ילד מרצה הפך יותר מופנם וצבר בגופו כאבים פיזיים בעיקר באיזור הגב.

כאשר התאפשר לטפל בילדי חולית ברביבים הרמתי את הכפפה, מה גם שאת חלקם הכרתי מההתנדבות בעין גדי.

השבוע היה הטיפול הרביעי בקבוצת ילדים, לראשונה התייחסנו לנושא הנשימה וחלק ניכר מהם החלו לנשום עמוק יותר, נעזרנו בשימת ידיים על הבטן ובהתבוננות האם קורה לידיים משהו בשאיפה ובנשיפה. אחת המטופלות שבטיפולים הקודמים דיי מהר הייתה מתכווצת מהמגע איפשרה מגע ללא שום כיווץ ויתרה מכך נרדמה וישנה ברוגע חלק מהטיפול. עם הילדים הבוגרים יותר עולים נושאים של קשיים חברתיים והם מקבלים כלים להתמודדות ומדווחים על שיפור. כמטפלת אני מבינה שהטראומה אותה חווה גרמה לא פעם להקצנה של דפוסים והתנהגויות וההתיחסות הטיפול מאפשרים התחלה של שינוי ואני תקווה שהמודעות אצל הבוגרים יותר וההפנמה אצל הצעירים יותר שמגע נכון מאפשר רוגע, ביטחון אמון יחזק את היכולת להתמודד עם החוויה הקשה שעברו.