החיבור בין גוף ונפש עומד כיום בבסיס אורח החיים הבריא. מדובר באיזון מורכב בין הנפש, הנשימה והגוף שלנו.
בצד של הגוף אנחנו יודעות לחפש את האיזון דרך שמירה על מרחב התנועה שלנו, תרגול ושחרור. אנחנו יודעות לזהות את הכרת התודה של הגוף המתרגל ולפעמים אפילו מתמכרות לתחושה הזו. אנחנו מקפידות על שגרת אימונים ומפתחות מודעות גופנית גבוהה. לומדות להכיר את הגוף שלנו ואת השפה שבה הוא מדבר אלינו.
בצד של הנפש האיזון מעט יותר מורכב. גם כאן אנחנו יודעות לזהות את הסימנים אבל משום מה כאן קשה יותר למצוא את הדרך לאיזון. המתחים שמלווים את שגרת היום שלנו חוזרים איתנו אל הבית והמשפחה. הם מלווים אותנו אל השינה, אל הנשימה (או העדרה) ואל האכילה.
את המודעות - כמו את הגוף - אפשר לתרגל אל כל אחד מהמקומות האלה; האכילה, המנוחה והנשימה.
מה זאת אכילה מודעת?
אתחיל בלומר מה זה לא, זה לא דיאטה. אין תפריטים, שייקים ואין רעב. למעשה דיאטה - כל דיאטה - היא בדיוק ההפך הגמור מאכילה מודעת. בכל פעם שאנחנו מאמצות שיטה חדשה, תפריט חדש להפחתת משקל, אנחנו שמות את המודעות שלנו בצד ולובשות מודעות חיצונית, זרה לנו. במקום להקשיב לגוף אנחנו מצייתות לצו חיצוני. בכל פעם שאנחנו עולים על רכבת הדיאטה ויורדים ממנה, עם או בלי הקילוגרמים, אנחנו מתרחקים יותר ויותר מהמודעות הגופנית שלנו. וההוכחה לכך היא הזמן הקצר שלוקח לנו לחזור להרגלים הישנים. החלק ההרסני בעיני בתהליך הוא שבכל פעם שאנחנו נכשלים, אנחנו ממהרים לקחת אחריות על הכשלון. והאכזבה ביחד עם ההכאה העצמית שבאה איתה, מזינות את מעגל הכשלון הבא ומרחיקות אותנו שוב ושוב מהאיזון שאנחנו מחפשים. המעגל הזה אחראי להתקפי האכילה, לאכילה רגשית, לבולמוסים ולהרעבות. אין בו שום חמלה או אהבה רק כאב. כאב שאנחנו גורמים לעצמנו. אז איך מפתחים מודעות גופנית גם לאכילה? איך מביאים את אותה תחושה של הכרת תודה גם לנפש? כמו באימון הגוף גם כאן מדובר בתהליך הדרגתי שנבנה בשלבים, רובד על רובד. טיפול גוף נפש בשיטת מיינדפולנס יאתגר אתכם לבחון את שגרת חייכם ויסייע לכך במעבר למקום מודע ומאוזן יותר.