הגעתי לקורין לאחר שנה של נסיונות עצמאיים לפתור את בעית העצירות של שירה בתי בת השלוש. כששירה נכנסה לגן חדש, בגיל שנתיים, התחילה אצלה בעיה של עצירות קשה. בהתחלה חשבתי שזה בגלל האוכל שהיא אכלה, אבל לאחר שזה התחיל להחמיר, נאלצתי לעשות לה חוקן באופן עצמאי, וכדי לפתור את הבעיה התחלתי בנוסף לתת לה תרופה נגד עצירות בחלב. במקביל הלכתי לרופא מומחה בתחום שהמליץ על תרופה נגד עצירות. לאחר שלא חל שום שיפור במצב ושירה כבר חגגה יומולדת שלוש, החלטתי לפנות לפי המלצה לקורין לטיפול בשיטת פאולה. כשקורין אמרה לי שהם יעבדו בפגישה בבצק, ובפלסטלינה וישחקו בבוץ ובמשחקים שמדמים תרגילים שניתנים למבוגרים, לא חשבתי שזה יניב איזה שהיא תוצאה. אבל לאחר מספר פגישות, עם רשימת תרגילים לעבודה בבית, השינוי הורגש. שירה היתה מוכנה לשבת על האסלה, לאט - לאט השתפרה העצירות והיא הסכימה לעשות יותר ויותר יציאות בשירותים (במקום בתחתונים). מפעם לפעם הורדתי את מינון התרופה ובסוף שירה כבר לא השתמשה בתרופה בכלל. צריך היה לראות את הילדה כדי להאמין, היא היתה קוראת לי בהתלהבות "אמא אמא תראי עשיתי קקי בשירותים! ".
לפני כל מפגש שירה היתה מתרגשת לפגוש את קורין, שתי הכלבות החמודות שלה ואת העכברה "מסי" מהספר. היא היתה מדגימה לי בבית את התרגילים שהיא עשתה אצל קורין בשיעור, אבל ההתלהבות האמיתית היתה – המסיכה, שאותה הם יצרו ביחד. בסוף כל מפגש קורין היתה מוציאה מסיכה מקרטון, שאותה הם היו מקשטות עם בצק צבעוני לסימון ההצלחה של שירה. בסיום הטיפול, כעבור חמישה חודשים, שירה קיבלה את המסיכה הביתה כמתנת פרידה. במהלך כל הטיפול קורין תמכה והיתה אוזן קשבת בשלב הקשה הזה. אני מודה לה על המסירות ותשומת הלב בכל התהליך.